עיקרון ומנגנון
עם מוסכמת סימנים עקבית מתקיים 1/f = 1/dₒ + 1/dᵢ. ההגדלה הרוחבית היא m = −dᵢ/dₒ; סימן שלילי מתאר דמות הפוכה במקרה של דמות ממשית של עצם ממשי.
דוגמה מחושבת
בעדשה מרכזת עם f = +10 cm ועצם במרחק dₒ = 30 cm, מתקבל 1/dᵢ = 1/10 − 1/30 ולכן dᵢ = 15 cm. ההגדלה m = −0.5: הדמות ממשית, הפוכה וחצי מגובה העצם.
פירוש התוצאה
כאשר העצם נמצא בתוך מרחק המוקד של עדשה מרכזת, נוצרת דמות מדומה וישרה שלא ניתן להקרין ישירות על מסך. סימן המרחק מתפרש לפי מוסכמת הסימנים שנבחרה.
נתונים להשוואה
| גודל | ערך או סימון | הערה |
|---|---|---|
| f | +10 cm | + |
| dₒ | 30 cm | + |
| dᵢ | 15 cm | m = −0.5 |
יישום נוסף
מודל העדשה הדקה מניח קרניים קרובות לציר ועדשה שעוביה זניח. סטיות אופטיות, נפיצה וקרניים שוליות עשויות להשפיע על הדמות הנמדדת.
אם מקרבים עצם מ-30 cm ל-20 cm מול עדשה עם f = 10 cm, הנוסחה נותנת dᵢ = 20 cm ו-m = −1: דמות ממשית הפוכה ובאותו גודל. כשהעצם נמצא בדיוק במוקד, הקרניים היוצאות נעשות מקבילות במודל האידאלי ומרחק הדמות שואף לאינסוף. לכן שינוי קטן במרחק העצם ליד המוקד יכול להזיז מאוד את מקום המסך. בניסוי אמיתי גם עובי העדשה ודיוק היישור משפיעים על המדידה.
מגבלות וטעויות נפוצות
אין לבלבל בין דמות ממשית למדומה או לשלב שתי מוסכמות סימנים. יש להמיר את כל המרחקים לאותן יחידות.
תרגיל
לעדשה f = 10 cm ועצם במרחק 30 cm, מה הם dᵢ ו-m?
פתרון: dᵢ = 15 cm ו-m = −0.5; דמות ממשית, הפוכה וחצי הגודל.
לזכור: כאשר העצם נמצא בתוך מרחק המוקד של עדשה מרכזת, נוצרת דמות מדומה וישרה שלא ניתן להקרין ישירות על מסך. סימן המרחק מתפרש לפי מוסכמת הסימנים שנבחרה.