מדע

סטויכיומטריה והמגיב המגביל

סטויכיומטריה משתמשת במשוואת תגובה מאוזנת לחישוב מולים, מסות ותפוקה. מקדמי המשוואה מייצגים יחסי מולים ולא ישירות יחסי גרמים.

עיקרון ומנגנון

במשוואה 2 H₂ + O₂ → 2 H₂O, שני מולים של מימן דורשים מול אחד של חמצן ויוצרים שני מולים של מים. תחילה ממירים את הנתונים למולים ומזהים את המגיב המגביל.

דוגמה מחושבת

אם יש 4 mol H₂ ו-1 mol O₂, החמצן הוא המגיב המגביל. הוא צורך רק 2 mol H₂ ויוצר 2 mol H₂O, כלומר כ-36 g מים, בעוד 2 mol H₂ נותרים.

פירוש התוצאה

להשוואת המגיבים חלקו את כמות המולים הזמינה של כל מגיב במקדם שלו. היחס הקטן ביותר מצביע על המגיב שנגמר ראשון בתגובה מלאה לפי המשוואה.

הקשר המרכזי2 H₂ + O₂ → 2 H₂O

נתונים להשוואה

נתונים להשוואה
גודלערך או סימוןהערה
n₀(H₂)4 mol
n₀(O₂)1 mol
n(H₂O)2 mol36 g

יישום נוסף

אם הנתון הוא מסה, השתמשו ב-n = m/M. זיהומים, תגובות צד ואובדן מוצר יכולים להקטין את התפוקה בפועל. אחוז התפוקה הוא תפוקה בפועל/תפוקה תיאורטית × 100%.

אם בפועל נאספו רק 27 g מים במקום 36 g הצפויים, אחוז התפוקה הוא 27/36 × 100% = 75%. זהו חישוב נפרד מאיתור המגיב המגביל: האחד קובע גבול תיאורטי והאחר משווה את התוצאה בפועל.

טעות אחרת היא להסיק ש-4 mol H₂ יחד עם 1 mol O₂ יפיקו 4 mol H₂O. מול אחד של חמצן יכול לייצר לכל היותר שני מולים של מים לפי המשוואה המאוזנת. ספירת אטומים בשני הצדדים חושפת את הטעות. לפני חישוב תפוקה חשוב לוודא שהמקדמים במשוואה שומרים על מספר האטומים מכל סוג.

מגבלות וטעויות נפוצות

אין להשוות ישירות מסות בגרמים דרך המקדמים. חשוב לוודא שהמשוואה מאוזנת ולא להניח שכל תגובה מגיעה להשלמה מוחלטת.

תרגיל

כמה מולים של H₂ יישארו אחרי תגובה של 4 mol H₂ עם 1 mol O₂ עד סיום המגיב המגביל?

פתרון: נצרכים 2 mol H₂ ולכן נשארים 2 mol H₂, ונוצרים 2 mol מים.

לזכור: להשוואת המגיבים חלקו את כמות המולים הזמינה של כל מגיב במקדם שלו. היחס הקטן ביותר מצביע על המגיב שנגמר ראשון בתגובה מלאה לפי המשוואה.