עיקרון ומנגנון
במודל הבסיסי ממלאים תחילה מצבים בעלי אנרגיה נמוכה. עקרון פאולי מתיר לכל אורביטל לכל היותר שני אלקטרונים עם ספינים מנוגדים; כלל הונד מתאר מילוי אורביטלים שווי אנרגיה בנפרד לפני זיווג. תת-קליפה s מכילה עד 2, p עד 6 ו-d עד 10 אלקטרונים.
דוגמה מחושבת
לנתרן מספר אטומי 11 ותצורתו 1s² 2s² 2p⁶ 3s¹. מגנזיום מסתיים ב-3s² וכלור ב-3s² 3p⁵. לכן נתרן עשוי לאבד אלקטרון וליצור Na⁺, ואילו כלור עשוי לקלוט אלקטרון וליצור Cl⁻.
פירוש התוצאה
המספר שלפני אות האורביטל מציין קליפה ראשית, האות סוג תת-קליפה והחזקה את מספר האלקטרונים. סכום החזקות צריך להיות מספר האלקטרונים הכולל. ביון חשוב לחשב את מספרם לפי המטען.
נתונים להשוואה
| גודל | ערך או סימון | הערה |
|---|---|---|
| Na (Z = 11) | 1s² 2s² 2p⁶ 3s¹ | 1 |
| Mg (Z = 12) | 1s² 2s² 2p⁶ 3s² | 2 |
| Cl (Z = 17) | [Ne] 3s² 3p⁵ | 7 |
יישום נוסף
במתכות מעבר אלקטרוני 4s מוסרים בדרך כלל לפני אלקטרוני 3d בעת יצירת קטיונים. לדוגמה Fe נכתב [Ar] 3d⁶ 4s² אך Fe²⁺ נכתב [Ar] 3d⁶. לכרום ולנחושת יש חריגות לסדר המילוי הפשוט.
חשבו על יון כלוריד: באטום Cl נייטרלי יש 17 אלקטרונים ואילו ל-Cl⁻ יש 18 ותצורה כמו [Ar]. הוא עדיין כלור כי מספר הפרוטונים בגרעין לא השתנה. חלקיקים בעלי מספר אלקטרונים שווה אינם בהכרח אותו יסוד.
אין לבלבל בין מספר אלקטרוני הערכיות למספר האלקטרונים הכולל. ל-Na יש 11 אלקטרונים אבל רק אחד בקליפה החיצונית במודל הפשוט. לפני כתיבת תצורת יון, בדקו מספר אטומי, מטען ומספר אלקטרונים. תצורת היון נבדקת לפי מספר האלקטרונים, אך זהות היסוד נקבעת תמיד לפי מספר הפרוטונים בגרעין.
מגבלות וטעויות נפוצות
אורביטל אינו מסלול מעגלי קבוע של אלקטרון. אנרגיות אורביטלים משתנות כאשר אטום מתיינן או נקשר, ולכן תצורת אטום חופשי אינה תיאור שלם של האלקטרונים במולקולה.
תרגיל
כתבו את תצורת Mg (Z = 12) ואת תצורת Mg²⁺. כמה אלקטרונים הוסרו?
פתרון: Mg: 1s² 2s² 2p⁶ 3s²; Mg²⁺: 1s² 2s² 2p⁶. שני אלקטרוני 3s הוסרו.
לזכור: המספר שלפני אות האורביטל מציין קליפה ראשית, האות סוג תת-קליפה והחזקה את מספר האלקטרונים. סכום החזקות צריך להיות מספר האלקטרונים הכולל. ביון חשוב לחשב את מספרם לפי המטען.