תאים סולאריים
טלוריום משמש בשכבות בולעות, במגעים, בציפויים או בשכבות מוליכות-למחצה בתאים פוטו-וולטאיים שממירים אור לחשמל.
טלוריום הוא יסוד כימי שמספרו האטומי 52 וסמלו Te. הוא נמצא במחזור 5, קבוצה 16 ובבלוק p. מצבו הייחוסי בטמפרטורת החדר הוא מוצק, ותצורת האלקטרונים שלו היא [Kr] 4d10 5s2 5p4.
תצורת האלקטרונים של טלוריום היא [Kr] 4d10 5s2 5p4. חלוקת האלקטרונים בקליפות ובתת-הרמות החיצוניות קובעת במידה רבה כיצד האטום יוצר קשרים ומהם מצבי החמצון הסבירים שלו.
כדי להבין את התגובתיות של טלוריום צריך לקרוא את התצורה האלקטרונית יחד עם מיקומו בטבלה המחזורית. יחד הן מסבירות אלקטרוני ערכיות, סיכוך, גודל אטומי והנטייה לאבד, לקלוט או לשתף אלקטרונים.
טלוריום יוצר חומרים מסוגים שונים בהתאם למבנה האלקטרוני ולסביבה הכימית. תחמוצות, הלידים, הידרידים, סגסוגות או תרכובות קוולנטיות עשויים להיות חשובים, ומצב החמצון קובע את המבנה, סוג הקשרים והתגובתיות.
המצב הפיזיקלי הייחוסי בטמפרטורת החדר הוא מוצק. הצפיפות המופיעה היא 6.24 g/cm³. נקודת ההתכה היא 722.7 K (449.5 °C). נקודת הרתיחה היא 1 261 K (987.9 °C). לחץ, טוהר, מבנה גבישי ואלוטרופים יכולים לשנות ערכים נמדדים, ולכן תנאי המדידה הם חלק חשוב מקריאת הנתונים הפיזיקליים.
בפועל, טלוריום מופיע ביישומים כגון תאים סולאריים, חומרים תרמו-חשמליים וסגסוגות. התכונה המנוצלת יכולה להגיע מן היסוד הטהור, מסגסוגת, מתרכובת או מאיזוטופ מסוים, ולכן חשוב תמיד להבחין בין היסוד לבין הצורה הכימית שמשמשת בפועל.
טלוריום משמש בשכבות בולעות, במגעים, בציפויים או בשכבות מוליכות-למחצה בתאים פוטו-וולטאיים שממירים אור לחשמל.
טלוריום משמש בחומרים תרמו-חשמליים שממירים הפרש טמפרטורה ישירות למתח חשמלי, או מבצעים את התהליך ההפוך.
טלוריום מתווסף למתכות או לסגסוגות כדי לשנות חוזק, עמידות בפני קורוזיה, התנהגות בהתכה או ביצועים בטמפרטורות גבוהות.
טלוריום נמצא במחזור 5 ובקבוצה 16. היסודות הסמוכים המוצגים כאן הם: ארסן; סלניום; ברום; אנטימון; יוד; ביסמוט; פולוניום; אסטטין. המיקום הזה מאפשר להשוות ישירות גודל אטומי, אנרגיית יינון, מצבי חמצון ומגמות בקשרים כימיים עם יסודות קרובים בטבלה המחזורית.
הערכים מתארים את היסוד או את האטום הנייטרלי כאשר הדבר רלוונטי. נתונים פיזיקליים עשויים להשתנות עם האלוטרופ, הלחץ, הטוהר ותנאי המדידה.
גילוי טלוריום מזוהה עם עבודתו של פרנץ-יוזף מילר פון רייכנשטיין. התצפית הראשונה, הבידוד של דגימה טהורה והקביעה של המספר האטומי המודרני לא התרחשו בהכרח באותו זמן, ולכן להיסטוריה של היסוד יש כמה שלבים.
המשקל האטומי התקני הרשום של טלוריום הוא 127.60(3). ערך זה משקף את הרכב האיזוטופים בחומרים טבעיים על פני כדור הארץ, ולא את המסה של אטום יחיד מסוים.
לטלוריום יש לפחות איזוטופ יציב אחד. לכל האיזוטופים אותו מספר פרוטונים ולכן אותה זהות כימית, אך מספר שונה של נייטרונים ומסה אטומית שונה.
הסכנות הקשורות לטלוריום תלויות בצורה הכימית, במינון ובדרך החשיפה. היסוד החופשי, היונים והתרכובות שלו יכולים להיות שונים מאוד בהשפעתם הביולוגית והסביבתית, ולכן יש לבדוק נתוני בטיחות לחומר שבו מטפלים בפועל.