תפקוד בלוטת התריס
יוד חיוני ליצירת הורמוני בלוטת התריס, ולכן מחסור או עודף שלו משפיעים ישירות על תפקוד הבלוטה.
יוד הוא יסוד כימי שמספרו האטומי 53 וסמלו I. הוא נמצא במחזור 5, קבוצה 17 ובבלוק p. מצבו הייחוסי בטמפרטורת החדר הוא מוצק, ותצורת האלקטרונים שלו היא [Kr] 4d10 5s2 5p5.
ליוד חסר אלקטרון אחד להשלמת קליפת הערכיות, ולכן יונים במטען −1 שכיחים מאוד. ההלוגנים הכבדים יותר מסוגלים גם ליצור תרכובות קוולנטיות ומצבי חמצון חיוביים.
תצורת האלקטרונים של יוד היא [Kr] 4d10 5s2 5p5. קליפת ערכיות כמעט מלאה מסבירה את התגובתיות של היסוד ואת השינוי השיטתי בתכונות הפיזיקליות לאורך קבוצה 17.
יוד כיסוד חופשי תגובתי מאוד, והלידים הם בין הצורות הנפוצות שלו. כימיית הקבוצה כוללת מלחים, מימן-הלידים ותרכובות בין-הלוגניות; אצל היסודות הכבדים מופיעות גם תרכובות חמצן רבות.
המצב הפיזיקלי הייחוסי בטמפרטורת החדר הוא מוצק. הצפיפות המופיעה היא 4.933 g/cm³. נקודת ההתכה היא 386.9 K (113.7 °C). נקודת הרתיחה היא 457.4 K (184.2 °C). לחץ, טוהר, מבנה גבישי ואלוטרופים יכולים לשנות ערכים נמדדים, ולכן תנאי המדידה הם חלק חשוב מקריאת הנתונים הפיזיקליים.
בפועל, יוד מופיע ביישומים כגון תפקוד בלוטת התריס, תזונה, חומרי חיטוי וצילום. התכונה המנוצלת יכולה להגיע מן היסוד הטהור, מסגסוגת, מתרכובת או מאיזוטופ מסוים, ולכן חשוב תמיד להבחין בין היסוד לבין הצורה הכימית שמשמשת בפועל.
יוד חיוני ליצירת הורמוני בלוטת התריס, ולכן מחסור או עודף שלו משפיעים ישירות על תפקוד הבלוטה.
בהקשר של תזונה, התפקיד של יוד תלוי בצורה הכימית, בכמות ובאופן שבו הוא משתתף במבנים ביולוגיים, במטבוליזם או בטכניקות רפואיות.
בהקשר של חומרי חיטוי, התפקיד של יוד תלוי בצורה הכימית, בכמות ובאופן שבו הוא משתתף במבנים ביולוגיים, במטבוליזם או בטכניקות רפואיות.
תרכובות רגישות לאור של יוד שימשו היסטורית ומשמשות בחלק מהיישומים בכימיה של צילום.
יוד נמצא במחזור 5 ובקבוצה 17. היסודות הסמוכים המוצגים כאן הם: סלניום; ברום; קריפטון; טלוריום; קסנון; פולוניום; אסטטין; רדון. המיקום הזה מאפשר להשוות ישירות גודל אטומי, אנרגיית יינון, מצבי חמצון ומגמות בקשרים כימיים עם יסודות קרובים בטבלה המחזורית.
הערכים מתארים את היסוד או את האטום הנייטרלי כאשר הדבר רלוונטי. נתונים פיזיקליים עשויים להשתנות עם האלוטרופ, הלחץ, הטוהר ותנאי המדידה.
גילוי יוד מזוהה עם עבודתו של ברנר קורטואה. התצפית הראשונה, הבידוד של דגימה טהורה והקביעה של המספר האטומי המודרני לא התרחשו בהכרח באותו זמן, ולכן להיסטוריה של היסוד יש כמה שלבים.
המשקל האטומי התקני הרשום של יוד הוא 126.90447(3). ערך זה משקף את הרכב האיזוטופים בחומרים טבעיים על פני כדור הארץ, ולא את המסה של אטום יחיד מסוים.
ליוד יש לפחות איזוטופ יציב אחד. לכל האיזוטופים אותו מספר פרוטונים ולכן אותה זהות כימית, אך מספר שונה של נייטרונים ומסה אטומית שונה.
לצורות מסוימות של יוד או לתרכובותיו יש רעילות משמעותית. הסיכון תלוי במין הכימי, במינון ובדרך החשיפה, ולכן יש להשתמש בנתוני הבטיחות של החומר המסוים.